אקטיביזם ושינוי חברתי
מאת: 
ישי מנוחין
שנה: 
2010
מחיר: 
70 ש"ח
משלוח חינם ברחבי הארץ
מסת"ב: 
ISBN 978-965-90964-3-5

השינויים החברתיים שחוללו ההמונים והארגונים שארגנו אותם, ההימנעות של רבים מנטילת חלק ב״פוליטיקה ממוסדת״, המאבק הכלל-עולמי נגד הגלובליזציה של ההון ונגד מלחמות – כל אלה הפכו את המונחים ״חברה אזרחית״ ו״אקטיביזם״ למונחי מפתח בשיח הפוליטי ובדיון הפילוסופי.

השינויים החברתיים שחוללו ההמונים והארגונים שארגנו אותם, ההימנעות של רבים מנטילת חלק ב״פוליטיקה ממוסדת״, המאבק הכלל-עולמי נגד הגלובליזציה של ההון ונגד מלחמות – כל אלה הפכו את המונחים ״חברה אזרחית״ ו״אקטיביזם״ למונחי מפתח בשיח הפוליטי ובדיון הפילוסופי. חיבור זה מתמקד בהבהרה של מונחים אלה ובהתפתחות השיח הפוליטי במרחב הציבורי בחברות הדמוקרטיות. בין השאר, החיבור עוסק במהפכת ההתארגנויות הלא-ממשלתיות כאחד השינויים המרכזיים שחלו במחצית השנייה של המאה העשרים בחברות הדמוקרטיות; בוחן את רעיון ״החברה האזרחית״, המקיף את כלל הפעילות של ארגונים ופרטים במרחב הציבורי; ודן בארגונים לשינוי חברתי ובתפקידם כמקדמי אקטיביזם, התנדבות ושיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות החברתיות. הדיון המושגי בסוגיות תיאורטיות אלה מלווה בעדויות ובמחקרים המבהירים את הסוגיות ומדגימים מהם ״אקטיביזם״, ״חברה אזרחית״ בכלל ו״חברה אזרחית ישראלית״ בפרט.

דברי פתיחה 8

 

א. מבוא 10

1. מהי ״חברה אזרחית״? 13

2. השורשים המשותפים לאקטיביזם, לחברה אזרחית ולדמוקרטיה 14

3. דמוקרטיה דיונית אקטיבית במרחב הציבורי 21

4. על הזלזול באדם הפשוט 24

5. מי הם ארגוני החברה האזרחית? 25

 

ב. שינוי חברתי 30

1. התמד ושינוי 31

2. היחס של הארגונים לשינוי חברתי למוסדות השלטון 33

א. ציות 34

ב. מהפכה 37

ג. מרד 38

ד. מחאה 39

ה. אי-ציות אזרחי 41

3. כאשר שינוי נהפך לנורמה 43

 

ג. עקרונות יסוד של חברה אזרחית 46

1. השתתפות הציבור בתהליכים של קבלת החלטות חברתיות 46

2. חופש ההתאגדות 52

3. גישה חופשית למנגנוני צדק 55

4. גישה חופשית למידע 58

 

ד. אסטרטגיות בסיסיות לשינוי חברתי 64

1. בניית ארגונים 65

2. בניית יכולות פרטניות וארגוניות 67

3. בניית מודעות או חינוך ציבורי 69

4. פיתוח שירותים חסרים 70

5. סנגור משפטי 72

6. סנגור ציבורי 72

7. קידום של השתתפות הציבור בקבלת החלטות 74

8. קידום של ייצוג הציבור במוקדי קבלת החלטות 75

9. בניית דיאלוג 77

10. מחאה 78

11. אי-ציות אזרחי 79

12. ארנק פוליטי וניצול של כוחות שוק 80

א. חרם 80

ב. העדפה מתקנת 81

ג. סחר הוגן 82

 

ה. בניית שיתופי פעולה וקואליציות לשינוי חברתי 84

1. מטרות ומטאפורות ארגוניות 85

2 מהן קואליציות? 87

3. בשלות, כשלים ותנאים מוקדמים בבניית שיתופי פעולה 89

4. תוכן שיתוף הפעולה: קואליציות נושא וקואליציות תמיכה 90

5. מבנה שיתוף הפעולה: קואליציות הדוקות וקואליציות רופפות 91

6. היחס בין הממדים השונים 92       

 

ו. התנגדויות במרחב הציבורי ואסטרטגיות גישה 96

1. נרטיבים לאומיים כסימנים מפרידים 97

2. ״האחרים״ שנגדנו 98

3. ״אנחנו״ ו״הם״ במרחב הציבורי 99

4. קונפליקטים ומעקפים 102

א. מעקפים במרחב הציבורי הלאומי 103

ב. מעקפים דרך המרחב הציבורי הגלובלי 104

 

ז. גלובליות של מונחים ותפיסות ערכיות 108

1. מובנים ״רזים״ דומים 109

2. עקרונות פעולה אוניברסליים של אקטיביסטים וארגוני שינוי חברתי 111

א. כל ההחלטות החברתיות הן החלטות פוליטיות

   טעונות אידיאולוגיה ואינטרסים 111

ב. יש להגן על אזרחים 112

ג. כל פרט אחראי להגן על פרטים אחרים 114

ד. יש להתמקד באלה שמצבם הוא הרע ביותר 115

ה. יש לפעול באופנים ברי-קיימא או תומכים בקיימות 116

ו. יש להימנע מפעולות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת 116

 

ח. אחרית דבר: אקטיביזם חברתי כחובה דמוקרטית 118

 

רשימת מקורות 124

מגוון אופני השימוש השונים במונח ״חברה אזרחית״, דינמיות המונח וגבולותיו המטושטשים הביאו את מייקל אדוארדס (Edwards) (2004: vi) לפתוח את ספרו חברה אזרחית בקביעה זו:

חברה אזרחית הפכה למושג חמקמק באופן מגונה, המשמש להצדקת סדרי-יום שונים באופן רדיקלי, נתמך על-ידי עדויות שנויות במחלוקת עמוקה, ומכוסה בהנחות מוטלות בספק רבות.

על פי אדוארדס, למונח ״חברה אזרחית״ יש כמה אפשרויות שימוש: שם עצם (מתן שם לחלק מהחברה), שם תואר (אפיון של טיפוס החברה), מרחב דיון חברתי — ותערובת של שלוש האפשרויות. לעתים המשתמשים במונח מתכוונים שהמונח מתייחס לחלק מחברה; כך, למשל, הארגון ״שיתופים — לקידום החברה האזרחית״ מתמקד בקידום ארגוני של מגזר זה, חלק מסוים מהחברה, ולא בקידום ארגוני המגזר הראשון, הממשלתי, או השני, העסקי. לעתים המונח משמש לתיאור טיפוס החברה: עמותת ״פרופיל חדש״, למשל, רואה עצמה כ״חברה אזרחית״ מבחינה זו שהיא פועלת לאזרוח החברה בישראל כדי שתהא יותר אזרחית ופחות מיליטריסטית. לעתים הכוונה ב״חברה אזרחית״ היא למרחב הציבורי שבו מתקיימת התדיינות חברתית — ולעתים הכוונה לתערובת של כולם. יש גם כאלה המתבלבלים בין אפשרויות השימוש השונות.

מרי קלדור (Kaldor) (2003) הוסיפה וציינה חמש משמעויות מקובלות שונות של המונח: הראשון, ואולי המובן המקורי של המונח הוא חברה אזרחית כשלטון חוק וכקהילה פוליטית שאינה מנותקת מהמדינה עצמה; השני — חברה אזרחית כממד שבין המשפחה למדינה בחברה בורגנית; השלישי — חברה אזרחית כמגזר שלישי נאו-ליברלי של ארגוני מתנדבים, שלא למטרות רווח ושאינו מסתפק בהגבלת כוח המדינה אלא מספק תחליף לחלק מהצרכים שאינה מספקת; הרביעי — חברה אזרחית כמרחב פלורליסטי ותחרותי בגרסתו הפוסט-מודרנית; והחמישי — חברה אזרחית בגרסתה האקטיביסטית, כמרחב המקבל את המדינה ושלטון החוק אך ממוקד בהגבלת כוחה של המדינה ובחלוקה מחדש של הכוח הפוליטי. אלו הן משמעויות מקובלות שונות המנסות לתאר ממד מסוים בהוויה הפוליטית.

בדפים הבאים אנסה לדלג בין המשמעויות השונות, הממוקדות כל אחת בממד מסוים של החברה האזרחית, ולהציע תיאור אחר היוצא מנקודת מבט אקטיביסטית. אציע תיאור של ״חברה אזרחית״ כמונח דינמי בעל גבולות מטושטשים, המתאר מרחב ציבורי כקהילה פוליטית אקטיביסטית במסגרת מדינית מסוימת, המקבלת את מוסדות המדינה ושלטון החוק אך ממוקדת בהגבלת הכוח של המדינה ושל בעלי ההון ועוסקת בחלוקה מתמדת של הכוח הפוליטי. אף על פי שמדובר בהתארגנויות שונות, שהוקמו על פי כללי התארגנות חברתיים ומסורות פוליטיות שונים, המנסות לתת מענה לצרכים ולסוגיות שהממסד השלטוני אינו נותן להם מענה — עדיין ניתן להגיע להגדרה כוללת של ״חברה אזרחית״ ולהבין את תפקיד ״האקטיביזם״ הבולט באופני פעילותיה ואת ״השינוי החברתי״ שאליו היא מבקשת להוביל.

אסכם חלק זה במילותיו של מייקל וולצר (Walzer) (1995: 1), שבהן פתח את האסופה שערך על אודות החברה האזרחית הגלובלית:

קיימות הרבה הגדרות של ׳חברה אזרחית׳, ויש חוסר הסכמה ניכר בשוליים לגבי מה המושג כולל ומה הוא מוציא [...] די לומר שחברה אזרחית כוללת רבות מההתאגדויות והזהויות שאנו מעריכים הנמצאות מחוץ למסגרת המדינית , טרם הקמתה או בצל המדינה והאזרחות.

בחיבור זה אצא מהגדרה רחבה זו למונח ואנסה להבהירו — למרות הדינמיות שלו, תלותו בתרבות ובאופני פעילות וגבולותיו המטושטשים — על ידי הגדרת בסיסיה של החברה האזרחית, אופני פעילותה ואסטרטגיות הפעולה הנהוגות בה. אנסה להציב הגדרה אוסטנסיבית, מצביעה, על ממדים שונים של המונח ולהציע כללים דרך הצבעה על דמיון משפחתי בין המקרים השונים שעונים על תיאור זה. לשם כך, כצעד ראשון, אפתח בתיאור ההתפתחות והשורשים של המונח ״חברה אזרחית״.